האומנות והתרבות פותחים את ראשיהם של אנשים ומייחדים אותם. זאת תמיד הייתה האמונה שלי ובמקרה הזה אני שוב השתכנעתי. שיתוף הפעולה בין ערים אחיות בורוא שבברוקלין ולאופולדאו שבוינה אשר יוזמה על ידיי ב2007 הייתה אפוא ממוקדת במיוחד באומנות ותרבות. היה לי עונג לפתוח את התערוכה של אומן מניו יורק הנק בלאוסטיין בתאטרון נסטרויהוף המקום בלאופולדסטדט בסוף 2008.הציורים והטבעות שלו על חיים היהודיים גמרו לי להתרשמות רבה. השיטוף בין ערים האחיות, מצד שני ממקוד גם בבני הנוער ובאיך הם רואים את הרקעים התרבותיים שלהם וגם את הערים עצמם. התערוכה של בית הספר לאודר חב"ד זה צעד הנוסף בכיוון הזה. בני הנוער הם העתיד שלנו ואנחנו מוכרחים להיות מודעים וקשובים לזה איך שהם עוסקים בניסיונות שלהם, ערכים ואיך הם מוצאים את הזהות שלהם. בסדרת הסדנאות הם הציגו את הרעיונות האישיים, את החלומות והמשאלות לביהם במספר של ציורים, איורים, סרטים ותמונות המרשימים. התערוכה עקב כך משקפת את הרב גוניות והאנרגיה של החיים היהודיים בוינה, במיוחד בהרבה בתי-הספר שלנו.
אני רוצה להודות לכל מי שהיה מעורב בפרוייט הזה, ביחוד לג"סיקה וויט, על היוזמה והרעיונותיה. אני שמחה מאוד שעבודות של האומנים השותפים שלנו מבית הספר של ברוקלין יוצגו בתערוכה בוינה וגם הפוכו דל דבר. פרוייקטים מסוג זה יוצרים תחושת האחדות כמו שבמטרה שהצבנו לפנינו כאשר יזמנו את השותפות בין ערים האחיות. קצת לאופולדסטדט בברוקלין וקצת ברוקלין בלאופולדסטדט וגם היחסים הטובים מעבר לאורינוס האוטלנטי. זה במה שנתמקד גם כן בעתיד.
סגנית ראש העיר
מאג. רנטה בראונר
יועצת הבכירה לעינייני הפיננסים, הכלכלה והשרות הציבורית
תערוכת "השפעה השפעות" של איצטדיון סנטר משבחת את המגוון העשיר של חיים יהודיים. מתחילת פברואר 2008 ועד אוקטובר 2009 (אדר 5768 – חשון 5770), סטודנטיות של בית ספר לאודר חב"ד, בגילאי 15 עד 18, התאספו בסדנאות תרבות רבות בשביל לגלות ולחוש את הערכים שלהם, הערך של הדת, והזהות התרבותית שלהם בדרך מאד אישית.
סדנת ציור
רגינה קפדה יחד עם הבנות פתחה סדנת ציור העוסקת בחקר הסטוריית ליבוש, בגד וזהות. המטרה של הסדנא הייתה יחד עם הבנות לראות את עצמן ומשהו שהן מעריכות בקשר עם זהויות נשיות בהסטוריית התרבות. רגינה הציגה את הסוג המיוחד של כיסוי תלת-מרקם. ראשית, סטודנטיות ציירו את הסמלים בעלי ערך של עץ חיים או מגן דויד על קנבס ריק. בסדנא הבאה, רגינה לימדה את הבנות על הסטוריית הליבוש של גברים ונשים ועל איך עם הזמן הם השתנו והתפתחו ועל הקשר הסוציאלי שבינהם. סטודנטיות לקחו היבטים שהם הכירו או שהיו מוערכים על ידיהן. כמו למשל סנדלים שנעלו ישראלים בסיפורי עלילות, אבל גם עכשיו נועלים אותם. הם הוסיפו את הסמלים שלהם על הקנבס שכבר ציירו עליו. בנקודה הזאת היה מאד מעניין לראות את השילוב של הסמלים שנבחרו על ידי הבנות באופן אישי, שהוביל להיווצרות של מעשיה אישית תאורית שלהן.
בסדנא הבאה הבנות התבקשו לצייר את כל מה שהן הספיקו לעשות עד לנקודה הזאת. התהליך הקשה היה כך שהבנות יכלו להיות נינוחות כאשר צריך לשבור את משהו שהן כבר יצרו, לראות את התהליך החיובי שבזה ולהכיר בשיונוי כמו בתהליך התבגרות בחיים.
בחלק הסופי של סדנת ציור סטודנטיות התבקשו לצייר על החלק העליון של השכבה, יצוג משלהן בתור צללית צבעונית. כשראיתי אותן מציירות, מה שקרה היה בלתי יאומן. בהדרגה הסמלים שהבנות ציירו בתור שכבות ראשונות כמו למשל מגן דויד או עץ חיים עברו לשכבה הסופית. כך שהגזע של העץ החיים אשר הפך לחלק של רגל של הבחורה בציור או פסגת ההר הפכה לעין של הבחורה בצללית משלה.
היצוג הרב-תקסטואלי הזה של סמלים השריש את הערכים, הפך להבעה מלבבת ועשירה של הבנות, רב שכבתית עם התהליך של היצירה, הרס, שינוי ויצירה מחדש. האיור הזה התיר להן להיות צבעוניות ועליזות עם הערכים שלהן ועם הדמות העצמית שלהן ככה שהן יכולות לראות איך הזהות גמישה ומשתנה ונתנת להבעה בדרכים מגוונים, שיכולים לשבור את דעות הקדומות לאחרים ולעצמן. אני אסירת תודה לכל הסטודנטיות שהשתתפו בסדנא הזאת שמשתפות את הכישרונות והעכרכים שלהן, תודה למוסיה בידרמן, מינה בידרמן, דנה גרוס, מנוחה גרוזמן, קרולין ליובנסטיין, מושקה מנדלזון, ג"ניפר מואיסייב, שרה נוימן ומירי שמונוב.
סדנת צילום
הפעלנו את הסדנא הראשונה לצילום במוזאון היהודי בין פברואר ליוני 2008 עם הצלמים אפרים מוסקוביץ ודניאל שקד ויחד עם מנהלת החינוכית חנה לנדסמן.
הסטודנטיות מושקה ויזר, לינדה מואיסייב ומיכל פרצל והמורה שלהם דומיניקה שטאמפף. אנחנו התחלנו כאשר הוצג לפנינו הסיפור מאחורי התצלום. דניאל ואפרים התשמשו בתצלומים שלהם יחד עם התצלומים מארכיון של צנטרופה. הם שאלו שאלות כמו למשל: "מה קרה ישר לפני ואחרי שצילמו?" שאלות כאלה שימשו כדרך להפקה נראטיבית, בשביל להבין את הקשר הסוציאלי ואיך העמדה שלהן מתקשארת לכך. הדבר המעניין עם התצלומים מצנטרופה היה כשהסתבר שכל התצלומים היו של האנשים שהסתפחו עם היהדות, זה היה מפתיע לסטודנטיות, מפני שהם נראו שונה. הדבר הבליט מחדש את המטרה של הפרויקט לשבח את המגוון העשיר של החיים היהודיים.
בעקבות הסדנא, הסטודנטיות הביאו את התצלומים שלהן, כאשר הן קבלו הזדמנות להציג ולשתף גם אחרים עם הסיפור שמאחורי התצלום, הפיכת נושאים לאישיים, בדיוק כמו בסדנת סרטים. אחרי שהכירו להן את התהליכים, הם הכירו את ארבעה אובייקטים שקשורים להסטוריה ולדת ממוזאון היהודי.
מעיל מה16, הוברגסה 8
כוס קידוש מה15, טורנגסה 22
פוקל מה6, שמלצהופגסה 3
כתר תורה מה18, שופנהאוארשטראסה 39 בתוך ההקשר ההסטורי, התרבותי הגאוגרפי והדתי.
לאחר מכן הן מצאו בזוגות את האתרים ההסטוריים שמהם נלקחו האובייקטים וצילמו את המקומות בהקשר העכשוי שלהם וגם כן את הדברים האחרים שהן ראו במסע שלהן דרך המחוז. רובם מהפריטים התהוו בבתי כנסת שנשרפו בליל הבדולח. בחזרה למוזאון, אנחנו חקרנו הלאה איך הפריטים האלו יכולים להיות מוצגים בהקשר העכשוי שלהם למוזאון ואיך הם יכולים להיות מפורשים. על הסטודנטיות היה לחשוב על הפריטים האלו ועל איך הם יכלו נראים בבתי הכנסת. עד איזו מידה עוררו בפרטים האלה מילים, הקשרים, צלילים, צבעים ורגשות. זה איפשר להבין את החיים הסוציאליים של הפריטים האלו יחד עם הערכים שהן הצגו. לאחר מכן אנחנו פיזרנו את דעתינו על הטכניקות הצילום. התרגיל היה בשביל להבין איך הפריטים יכולים להיות נראים מנקודות מבט שונות ועבור זה יש להם משמעיות שונות שמיוחסים להם בהסתמך על הנקודות המבט האלה ואיך זה יכול להיות משומש בהקשר הסוציאלי בדרכים שונות.
הסטודנטיות היו צריכות למצאו את האתרים ההסטוריים באמצעות התצלום בהקשר העכשיוי שלהם ואת הפריטים כעומדים עכשיו, במוזאון היהודי, העבר והעתיד מתייחדים בשביל לפתוח את האפשוריות העתידיות.
"חוסרי ההמשכיות במסורת האומנות שכיחים בהסטוריה ובמיחד הם מאיימים למיומנויות של תרבויות קטנות כאשר האמצעים המסרתיים של העברת המיומנויות מדור לדור נכנסים למצב של העדר השימוש. זה קורה כאשר בתי הספר צריכים לספק אמצעים להמשיכיות. בו זמנית בתי הספר האלה חייבים לאפשר לאומנים הצעירים להשתתף באסטטיות כלל עולמית מונעת על ידי חידושים טכנולוגיים באומנויות." הנס גוגנהיים
האשפרויות של הסטודנטיות לגלות היצירתיות האישית מבוססות על הידע של העבר ונותנות להן את הקשר הזה, כך שהן לא פשוט מתנדדנות בצרכנות טיפשית ומקלות על החידושים היצירותיים של העתיד בחיי הבגרות שלהן. זה עוזר לסטודנטיות להבין את הערך שהוצב על הפריטים, איך שהםשימשו לריטואלים והפכו לחלק של החיים הרוחניים.
הפריטים הופכים לחיים, יודעים מה יש מאחורי כל אחד מהם, מספרים סיפור וכל אחד מהפריטים היה במסע למקום הנוכחי שלו.הסטודנטיות יכולות לראות איך הפירטים מקבלים משמעות בהקשר הסוציאלי שהם היו בו ושהם נמצאים בו עכשיו. הבנות לכן יכולות לחשוב על ההיסטוריה והמקום שלהן בתוך זה, הן יכולות לייצר ולחדש את החיים שלהן. לא בדרך של לשכוח העבר, אך בדרך של לשלב לתוך החיים את ההווה והעתיד. אתם יכולים לראות את הכיוונים שהבנות הלכו בהם
Intercultural Art Education at www.maptales.com
"יחד עם השנה הזאת של יום השנה ה20 של סוף מלחמה הקרה ונפילת המסל ברזל (יוני 1989 בגבול בין אוסטריה והונגריה) אנחנו מכירים במגוון יצירתי של אירופה המרכזית של היום ( של החיים היוהודיים הצעיריים בוינה, זרם חדש של אומנים מבלקן, חיים בוינה של מהגרים ממדיונות הקומוניסטות של העבר) בקו המקביל ל"וינה 1900". מרכז האירופה של היום מהווה את ההדהוד התרבותי היצירתי דו-עכרכיות מסביב ל1900". שגריר אמיל בריקס
הסדנאות הבאות היו לשבח ולהבעה של רק זה. בית ספר לאודר חב"ד התאחד עם קולצי פרנץ פיוגימנזיום ובית ספר ישומי בבודפשט. הם שלושה בתי הספר המיעוטיים, בית ספר הונגרי ברומניה, בית ספר מיוחד לאומנויות בבודפשט וכמובן בית ספר היהודי. דרך הקשר הזה והעבודה המשותפת הם לומדים להבין אחד את השני בדרכים מעמיקות. מושגי התרבות, הכללה והחרגה, מסורת, דת, פוליטיקה, מין, לאמנות, ציבור קושרו לעבודה על רמה הרגשית והתת-הכרתית וכך אנחנו פיתחנו את השפה החדשה הזאת של האומנות.
סדנת איור
בסדנא הזאות הסטודנטיות התאחדו לשם פיתוח התכונות שהן העצם ההבעה של הערכים שלהן. זה הראה שלמרות שהאינטרסים שלהן הם שונים, כאשר אתה שם הכח ביחד האינטרסים או הערכים המשותפים יוצרים את התכונה שזה לא רגיל עד כמה אפשר ללמוד ממנה. לעיתים קרובות אנחנו בתור בני נוער רוצים ללמוד אחד מהשני ולכן אנחנו רואים את בני הנוער כל כך קרובים, מעריצים את הבגדים או אטריבוטים אחרים שלהם. אז מה שרצינו לעשות בסדנא הזאת זה להתמקד בהם עמצם, בגופן ובהבעות האומנתיות שלהן. זה אולי יכול להיות קל לבני נוער להיות פתוחים אחד לשני בקבוצות הקטנות שלהם, אך זה הרבה יותר קשה לאלה שלא מכירים, מפני שהם כל כך פגיעים. ובכן אומנות והבעה יצירתית יוצרים חלל בטוח בשבילנו לפתוח במשהו כה רגיש כמו הערכים שלנו. ברגע שזה נפתח, יש כל כך הרבה מה ללמוד מאחד שהוא זר. כל זה בגלל שהתרבות היא פחות מכוונת כלפי עצמה, היא מחוץ לשם, אך היא באה מבפנים.לא היה חשוב כמה אנשים הם יותר טובים בעיטור מאחרים, זה לא היה הפוקוס, זה היה על לחלוק בצורה מעמיקה אחד עם השני. הם למדו ביחד ברמות רב-גווניות בלי אפילו לדעת שהם מגיעים לרמות האלו. התקשורת בינהם הייתה ברמות כפולות אפילו על ידי לימוד עברית והונגרית אחד עם השני בין התרגילים. בכל דרך, באמצעות הסרט והאיור תכונות מצאו דמיונות והבדלים של אחד עם השני.
סדנת וידאו
בנים ובנות השתתפו בסדנאות נפרדות עם עמיתיהם ההונגרים. ביחד הם לקחו חלק בתרגילים אשר נתנו להם הזדמנות להכיר אחד את השני, את הערכים והמסורת שלהם. מה שהתפתח היה סרט בית הספר, מועדון השפה, תצוגת אופנה, הסטוריה, גאוגרפיה, מתמטיקה, עדתי, תקשורת, כיתת מצגות, סדנת ריפוי וקשר. במקום להתרכז בתוצאות סופיות של הפרויקט וידאו הנקי, אנחנו הנחנו לסטודנטים להוביל אותנו כאשר הדרכנו אותם בתרגילים, על מנת שכולנו נתחנך ברמות שונות.
יצירתיות פותחת את מציאויות החבויות ומחזקת את התהליך הלמידה.
זה לא המורה הנוסף, אשר השתתף באחת הסדנאות אמר, אם אתם עושים את הדברים האחרים עליכם לקחת את השיעורים באומנות. אלה זה החלק האינטגרלי ממה שהם לומדים. המפתח הוא לראות את זה בצורה אינטגרלית.
הפרויקט הזה רחוק מהדימוי של בנאדם רגיל שהיה מתאר אותו לעצמו כפעילות לשם הנאה הנוספת. הפרויקט הזה איפשר לבני נוער אשר נתונים בצורה מסורתית לצורת הלמידה הכוללת את כל המקצעות של הכיתה הרגילה, להפוך ליוצרים של עצמם ולכן זה היה מכריע לעומק הלמידה שלהם. בלאפשר לחניכים שלנו להיות סנגורים לשינוי, הם תקשרו זה עם זה בדרכים שונות של אומנות, היו מחזקים ועוסקים בהבעות אישיות כלפי רב-תרבותיות. הדבר הזה משתרע לעבר הגיוון, הנזילות השפה, סובלנות תרבותית, מורשת, זהות עצמית ודו-שיח בין התרבותי. בתהליך הזה המשתתפים למדו את הכוח של האומנות להשפיע על התפיסות ולהביע דעות, להבין את הקהילה שהם שייכים לה, את הקהילות האחרות והחיבורים הפנימיים שלהם, כך גם לזהות סטאראוטיפים ולגלות נקודות מבט אלטרנטיביות על מנת להעריך ולקבל אחד את השני. אנחנו מסמיכים את הסטודנטים שלנו לעדכן ולהשפיע באופן הדרגתי על מדיניות האומנות והחינוך ברמות מקומיות ובינלאומיות. חוסר הפרויקטים אשר דוגלים בגיוונוים יכול ליצור סטאראוטיפים וחוסר מידה שיכולים לגרום לאדישות משמעותית ודעות קדומים בין הקהילות, זה בתנאי כמו שראינו לאורך ההיסטוריה שחוזרת על עצמה עוד ועוד הוליד מלחמות. לסיכום אומנות חושפת ומקשרת מעבר לתוכנית לימודים כך שקישוריות גומלין של היסטוריה, מתמטיקה, מדע, שפות, ציבור, גואגרפיה, דת ורוחניות יכולים להיות מגושרים אשר מביאה לפתיחות לרעיונות חדשים. כאן באותה תקופה ציבור של האנשים הפתוחים לרעיונות חדשים משבחים את המגוונים והאנושיות במלואו.
הסדנאות מסוג זה נפתחו במספר רב של עיירות וערים מעבר למרכז אירופה ודרום-מזרח אירופה בשיטוף הפעולה עם שותפים שונים. בלעשות את זה לא הייתה כוונה לעורר ולנהל פתרון מוסדי לבעיות הנוער בנושאים של הפנאי, אירגון וקידום היצירתיות שלהם. הנוער הודרך לעורר את החופש שלהם, בכל זאת בדרך בחירה הנבונה ואחריות. סדרות של שש סדנאות נוהלו במסגרת של סדנת ציור וצילום והתוצאות שלהן ניתן לראות בתערוכה הזאת.
הקשר העכשויי
קבלה של הזהות האישית היא בדבר קבלה העצמית עם כל המורכבות. בנים ובנות של בית ספר לאודר חב"ד שיבחו את זה בשמחה! כל פרט הוא מיוחד וכך גם רגשות האישיים, נסיונות או פירושי המורשת, מנהגים או תרבות וכל זה בקבלה של המגוון העשיר של עצמם, כל אחד בכל רמה, יחד עם הקהילות ובין הקהילות האיחוד הזה ניתן למצוא באנושות.
תודעת המקום: היסטוריית האיצטדיון
"הטענה שהשטן הוא נדוש היא לא על השיעור אלא על היחס: אם פשע הגדול נובע מסיבה קטנה, יכולה להיות עוד תקווה להתגבר עליו". סוזן נוימן, השטן בעת האחרונה
איצטדיון לכדוררגל והקניון יכולים להראות מקומות סבירית ובלתי סבירים למקום האירוע של התערוכת האומנות של הסטודנטיות במחוז השני, אבל לאחר שתביטו בהסטוריה והדיקדוקיות שך הסיטואציה, תבינו עד כמה המקום והאירוע הם חשובים.
השטן נכון לטענה של חנה ארנדט הוא לא משהו שדומה למפלצת גדולה החיצונית, אלא הוא יכול להופיע מתוכינו, בלתי ידוע לנו, אם אנחנו לא עומדים על המשמר של הביצועים והמחשבות ההכי קטנים שיש להם השפעה כל כך גדולה על אחרים. אם יש אדישות ואנחנו לא מבינים את האלמנטים המשמעותיים כך השטן מופיע מתוך הבנליות שתמונה בנו. כמו שפילוסוף האנגלי אמר:" הדבר היחידי שנצרך לשם הנצחון (של השטן) הוא כאשר אנשים טובים לא עושים כלום". האיש המרושע שיכול להוציא מישהו להורג בבוקר ולאכול ארוחת ערב מורכבת מחמש מנות "מתורבתיות". הבנליות הזאת שגרמה לאיצטדיון להפוך לאתר שימוש לשם שורת המוות ההמונית בשביל חפי מפשע וביום למחרת להפוך בחזרה לאיצטדיוןכמשו שהיה אז. במהלך תקופת הנציונל-סוציאלית (1938-1945) האיצטדיון שומש למטרות צבאיות (כביתנים ותכנונים) וכנקודת ריכוז לאזרחים היהודיים לפני שהם נשלחו לבוכנוועלד. בין ספטמבר 11 ו13, 1939, אחרי התקפת הפולין, שם התאספו במעצר מעבר לאלף יהודים שנולדו בפולין ולעת וינאיים בהסתמך על פקודה של רינהרד הידריך. הם היו בפרוזדורים של מחלקה "ב" כלואים מתחת לבימות הצופים. ב30 לספטמבר, יותר מ1000 כלואים נשלחו למחנה הריכוז בוכנוועלד. ביום למחרת המקום חזר לשימוש בתור איצטדיון לכדורגל. 70 גברים השתחררו בין 1940 לבין 1945, שאר האמשים נרצחו במחנות.
התערוכה היא החלק המוחשי של תוצאות הסדנאות. אתם בנוסף יכולים לבקר סדנאות אומנות און ליין ב-
Intercultural Art Education at www.maptales.com
זה יעזור ליצור קהילות און ליין על ידי לאפשר לסטודנטים ליצור סיפורים שיכולים לאחד אותנו ביחד מסביב לתחומים תמטיים. החיבור שימשיך ליצור ולתאר מחדש את החלל הסוציאלי. יתר על כן, אנחנו מתכוננים להערוך את סדנאות האומנות וחינוך בתערוכה בניו יורק. אנחנו עובדים על אתר האינטרנט, למידע נוסף תוכלו לפנות אל
jessicekennedywhite[at]gmail.com
סיוע הסופק
הרבה אנשים תמכו וסיועו לשים את חלקי הפרוייקט ביחד: יוצרי המדיניות, אומנים, מנהלי אומנות, פסיכוליגי ילדים, מורים, מחנכים, מנהלי בתי הספר ומנהלי המוזאונים. אני פשוט לא יכולתי לרשום את כל מי שהכרתי במהלך הפרויקט הזה, בכל זאת אני יכולה לעבור על כמה שבאופן קבוע היו איתנו לאורך התהליך השלם.
התמיכה בנוגע למקורות האומנות,מקומות המפגש וקונצפטים אשר היו מסופקים על ידי קונסטהלה וינאי
Kunstvermittlung at www.kunsthallewien.at,
מוזאון לאומנות העכשיוית וינה
www.mumok.at
וקריסטיאן בופורט-ספוטין מהמוזאון להסטוריה ואומנות
www.khm.at
בשיתוף עם יוליה נובק וברברה טרפטוב מאירגון וינה ליט ארטס
Schools at www.viennalit.at
המרכז למניעת אלימות בקרבי בני הנוער
(http://www.gewaltpraevention.or.at)
יעוץ לגבי פטירת קונפליקטים והבנה בין-דתית ובמיוחד מרטין מוסיל, אבה ויסברג-מוסיל וקלאודיה פרוטשר.
מיכאל וימר, מנהל
Wimmer at www.educult.at
על התמיכה התובנית בתחומי החינוך והאומנות אדוקולט
www.educult.at
שטדטשולרט
www.stadtschulrat.at
מאושר על ידי דר. סוזן ברנדשטיידל מנהלת הבית הספר, ועד מנהלי החינוך וינה, משרד ממשלתי לחינוך ותרבות. שנה שלהדיאלוג הבין-תרבותי 2008 (יחד עם פרויקט מתנהל ל2009)
פרופ. דר. טוני ריינלט
Toni Reinelt at homepage.univie.ac.at
פרופ. דר. גיסלה גרבר, מכון למדעי ההשכלה, יעוץ לתורת חינוך
קבוצת ארסטה ומרכז הבין-תרבותי לעידוד המקיף ותמיכת התוכנית
הידי מימן על האמונה בשלום
www.mon-art.eu
מילי סיגל על המיומנויות האירגון המצוינות וידע של יחסי ציבור
קטי בינס על הציומנויות העיתונאיות
www.ethermagazine.at
אוליבר מקלוט על עיצוב הגרפי המבריק והתקנות
www.maklott.com
דלפין מאיי על המיומניות המולטי קישרוניות באומנות, יצירה ועיצוב תפיסתי
דניאל שקד ואפרים מוסקוביץ על הצילומים הרבגוניים שלהם
www.danielshaked.com
רגינה קפדר על האומנות בעלת התובנה ועליזה
www.reginekafeder.info
ניימן ואבה באוור על הסובלנות המקיפה ו מומנות הכשירות הבין-תרבותית
www.educult.at
טימור טיצה וקספר קוך על הסיוע אומנותי מצויין
סילביה מיכאו-רייטר על המנהיגות נפלאה וטוב לב יציבה לאורך כל הדרך
דומיניקה שטאמפף על הריכוז ותובנה
ולטר שורן על התקשורת ממצה
ואלפגנג ויסהידר על הטוב לב וחכמה
חנה לנדסמן מנהלת חינוך שלהמוזאון היהודי על החוכמה המעשית בהתפתחות החומר החינוכי
רבי פאול חיים איזנברג, הרב הראשי של הקהילה היהודית שח וינה בשל ההגישה ההומוריסטית-רצינית כלפי הלימודי היהדות.
www.ikg-wien.at
פיליפ וואסיבאוור בשל התבנית המיומנת לשמירת מסמכים באון ליין
page.team at www.maptales.com
טום וייט על החכמה המעשית, יאו וקריסטין וייט על התמיכה ותידרוך מלבלבים
תמיכת אירמגרד בבה בקולטורקונטק אוסטריה על האמונה בפרויקט זה והתמיכה הכספית בדרך האירגון.
יהודה לאו וקטרינה שפייגל על המיומנויות התרגום המצפוניות
רוג"רו וירגיליס על ההדרכה המנוסה עם הנוער בסדנת חינוך הויאו
איך להיות מעורבים:
אתם יכולים להיות מעורבים בפרויקט זה במספר דרכים. בתור צעיר אתם יכולים לעסוק בלארגן, להנהיג, לתכנן,לעודד, להשתתף, לרכז ולהיות בקשר. בוינה עצמה יש מספר אירגונים רשומים מטה אשר פתוחים גם לסטודנטים וגם למורים. למטה רשימה של האירגונים הלאומיים ובינלאומיים. לשם מידע נוסף אנא צרו קשר:
קולטורקונטקט אוסטריה
אוניברסיטתשטרסה 5
1010 וינה
טל +43 1 523 87 65-0
פקס +43 1 523 87 65-20
מייל office[at]kulturkontakt.or.at
ZVR 617 182 667
www.kulturkontakt.or.at
מרכז בינ-תרבותי – סוכנות אוסטרי "נוער בפעולה"
לינדנגסה 41, מספר 10
1070 וינה
:טל 43/1/586 75 44
מייל: jugendinaktion[at]iz.or.at
www.jugendinaktion.at
דר. מיכאל וימר
אדוקולט
www.educult.at
מכון למדיניות תרבותית וניהול תרבותי
אוסטריה 20 27 31 522 1 43 +
YEEFF
אינגה פפאפרוט
האוזהשטרסה 101115 29 ברלין
24045210 30 49
www.raa-berlin.de
מזכירות הצ"רטר כדור הארץ
מרכז צ"רטר כדור הארץ לחינוך לשם התפתחות בר-קימא
UPEACE אוניברסיטת שלום
ת.ד. 6100 138
סן חוסה
קוסטה ריקה
טל: 9060-2205 506
פקס: 1929-2249 506
מייל לחקירותכלליות:
info[at]earthcharter.org
ההודעות הקשורות בבני הנוער יושלחו:
youth-coordinator[at]earthcharter.org
How you can participate at www.earthcharterinaction.org
www.jewishyouth.ca
www.youthlink.org
List of Jewish youth organizations at wikipedia.org
רשת נוער חב"ד
8700 בתהורסט סטרית יוניט 5 טורנהיל
ON L4J 9J8
קנדה
אני רוצה להודות לכל מי שהיה מעורב בפרוייט הזה, ביחוד לג"סיקה וויט, על היוזמה והרעיונותיה. אני שמחה מאוד שעבודות של האומנים השותפים שלנו מבית הספר של ברוקלין יוצגו בתערוכה בוינה וגם הפוכו דל דבר. פרוייקטים מסוג זה יוצרים תחושת האחדות כמו שבמטרה שהצבנו לפנינו כאשר יזמנו את השותפות בין ערים האחיות. קצת לאופולדסטדט בברוקלין וקצת ברוקלין בלאופולדסטדט וגם היחסים הטובים מעבר לאורינוס האוטלנטי. זה במה שנתמקד גם כן בעתיד.
סגנית ראש העיר
מאג. רנטה בראונר
יועצת הבכירה לעינייני הפיננסים, הכלכלה והשרות הציבורית
תערוכת "השפעה השפעות" של איצטדיון סנטר משבחת את המגוון העשיר של חיים יהודיים. מתחילת פברואר 2008 ועד אוקטובר 2009 (אדר 5768 – חשון 5770), סטודנטיות של בית ספר לאודר חב"ד, בגילאי 15 עד 18, התאספו בסדנאות תרבות רבות בשביל לגלות ולחוש את הערכים שלהם, הערך של הדת, והזהות התרבותית שלהם בדרך מאד אישית.
סדנת ציור
רגינה קפדה יחד עם הבנות פתחה סדנת ציור העוסקת בחקר הסטוריית ליבוש, בגד וזהות. המטרה של הסדנא הייתה יחד עם הבנות לראות את עצמן ומשהו שהן מעריכות בקשר עם זהויות נשיות בהסטוריית התרבות. רגינה הציגה את הסוג המיוחד של כיסוי תלת-מרקם. ראשית, סטודנטיות ציירו את הסמלים בעלי ערך של עץ חיים או מגן דויד על קנבס ריק. בסדנא הבאה, רגינה לימדה את הבנות על הסטוריית הליבוש של גברים ונשים ועל איך עם הזמן הם השתנו והתפתחו ועל הקשר הסוציאלי שבינהם. סטודנטיות לקחו היבטים שהם הכירו או שהיו מוערכים על ידיהן. כמו למשל סנדלים שנעלו ישראלים בסיפורי עלילות, אבל גם עכשיו נועלים אותם. הם הוסיפו את הסמלים שלהם על הקנבס שכבר ציירו עליו. בנקודה הזאת היה מאד מעניין לראות את השילוב של הסמלים שנבחרו על ידי הבנות באופן אישי, שהוביל להיווצרות של מעשיה אישית תאורית שלהן.
בסדנא הבאה הבנות התבקשו לצייר את כל מה שהן הספיקו לעשות עד לנקודה הזאת. התהליך הקשה היה כך שהבנות יכלו להיות נינוחות כאשר צריך לשבור את משהו שהן כבר יצרו, לראות את התהליך החיובי שבזה ולהכיר בשיונוי כמו בתהליך התבגרות בחיים.
בחלק הסופי של סדנת ציור סטודנטיות התבקשו לצייר על החלק העליון של השכבה, יצוג משלהן בתור צללית צבעונית. כשראיתי אותן מציירות, מה שקרה היה בלתי יאומן. בהדרגה הסמלים שהבנות ציירו בתור שכבות ראשונות כמו למשל מגן דויד או עץ חיים עברו לשכבה הסופית. כך שהגזע של העץ החיים אשר הפך לחלק של רגל של הבחורה בציור או פסגת ההר הפכה לעין של הבחורה בצללית משלה.
היצוג הרב-תקסטואלי הזה של סמלים השריש את הערכים, הפך להבעה מלבבת ועשירה של הבנות, רב שכבתית עם התהליך של היצירה, הרס, שינוי ויצירה מחדש. האיור הזה התיר להן להיות צבעוניות ועליזות עם הערכים שלהן ועם הדמות העצמית שלהן ככה שהן יכולות לראות איך הזהות גמישה ומשתנה ונתנת להבעה בדרכים מגוונים, שיכולים לשבור את דעות הקדומות לאחרים ולעצמן. אני אסירת תודה לכל הסטודנטיות שהשתתפו בסדנא הזאת שמשתפות את הכישרונות והעכרכים שלהן, תודה למוסיה בידרמן, מינה בידרמן, דנה גרוס, מנוחה גרוזמן, קרולין ליובנסטיין, מושקה מנדלזון, ג"ניפר מואיסייב, שרה נוימן ומירי שמונוב.
סדנת צילום
הפעלנו את הסדנא הראשונה לצילום במוזאון היהודי בין פברואר ליוני 2008 עם הצלמים אפרים מוסקוביץ ודניאל שקד ויחד עם מנהלת החינוכית חנה לנדסמן.
הסטודנטיות מושקה ויזר, לינדה מואיסייב ומיכל פרצל והמורה שלהם דומיניקה שטאמפף. אנחנו התחלנו כאשר הוצג לפנינו הסיפור מאחורי התצלום. דניאל ואפרים התשמשו בתצלומים שלהם יחד עם התצלומים מארכיון של צנטרופה. הם שאלו שאלות כמו למשל: "מה קרה ישר לפני ואחרי שצילמו?" שאלות כאלה שימשו כדרך להפקה נראטיבית, בשביל להבין את הקשר הסוציאלי ואיך העמדה שלהן מתקשארת לכך. הדבר המעניין עם התצלומים מצנטרופה היה כשהסתבר שכל התצלומים היו של האנשים שהסתפחו עם היהדות, זה היה מפתיע לסטודנטיות, מפני שהם נראו שונה. הדבר הבליט מחדש את המטרה של הפרויקט לשבח את המגוון העשיר של החיים היהודיים.
בעקבות הסדנא, הסטודנטיות הביאו את התצלומים שלהן, כאשר הן קבלו הזדמנות להציג ולשתף גם אחרים עם הסיפור שמאחורי התצלום, הפיכת נושאים לאישיים, בדיוק כמו בסדנת סרטים. אחרי שהכירו להן את התהליכים, הם הכירו את ארבעה אובייקטים שקשורים להסטוריה ולדת ממוזאון היהודי.
מעיל מה16, הוברגסה 8
כוס קידוש מה15, טורנגסה 22
פוקל מה6, שמלצהופגסה 3
כתר תורה מה18, שופנהאוארשטראסה 39 בתוך ההקשר ההסטורי, התרבותי הגאוגרפי והדתי.
לאחר מכן הן מצאו בזוגות את האתרים ההסטוריים שמהם נלקחו האובייקטים וצילמו את המקומות בהקשר העכשוי שלהם וגם כן את הדברים האחרים שהן ראו במסע שלהן דרך המחוז. רובם מהפריטים התהוו בבתי כנסת שנשרפו בליל הבדולח. בחזרה למוזאון, אנחנו חקרנו הלאה איך הפריטים האלו יכולים להיות מוצגים בהקשר העכשוי שלהם למוזאון ואיך הם יכולים להיות מפורשים. על הסטודנטיות היה לחשוב על הפריטים האלו ועל איך הם יכלו נראים בבתי הכנסת. עד איזו מידה עוררו בפרטים האלה מילים, הקשרים, צלילים, צבעים ורגשות. זה איפשר להבין את החיים הסוציאליים של הפריטים האלו יחד עם הערכים שהן הצגו. לאחר מכן אנחנו פיזרנו את דעתינו על הטכניקות הצילום. התרגיל היה בשביל להבין איך הפריטים יכולים להיות נראים מנקודות מבט שונות ועבור זה יש להם משמעיות שונות שמיוחסים להם בהסתמך על הנקודות המבט האלה ואיך זה יכול להיות משומש בהקשר הסוציאלי בדרכים שונות.
הסטודנטיות היו צריכות למצאו את האתרים ההסטוריים באמצעות התצלום בהקשר העכשיוי שלהם ואת הפריטים כעומדים עכשיו, במוזאון היהודי, העבר והעתיד מתייחדים בשביל לפתוח את האפשוריות העתידיות.
"חוסרי ההמשכיות במסורת האומנות שכיחים בהסטוריה ובמיחד הם מאיימים למיומנויות של תרבויות קטנות כאשר האמצעים המסרתיים של העברת המיומנויות מדור לדור נכנסים למצב של העדר השימוש. זה קורה כאשר בתי הספר צריכים לספק אמצעים להמשיכיות. בו זמנית בתי הספר האלה חייבים לאפשר לאומנים הצעירים להשתתף באסטטיות כלל עולמית מונעת על ידי חידושים טכנולוגיים באומנויות." הנס גוגנהיים
האשפרויות של הסטודנטיות לגלות היצירתיות האישית מבוססות על הידע של העבר ונותנות להן את הקשר הזה, כך שהן לא פשוט מתנדדנות בצרכנות טיפשית ומקלות על החידושים היצירותיים של העתיד בחיי הבגרות שלהן. זה עוזר לסטודנטיות להבין את הערך שהוצב על הפריטים, איך שהםשימשו לריטואלים והפכו לחלק של החיים הרוחניים.
הפריטים הופכים לחיים, יודעים מה יש מאחורי כל אחד מהם, מספרים סיפור וכל אחד מהפריטים היה במסע למקום הנוכחי שלו.הסטודנטיות יכולות לראות איך הפירטים מקבלים משמעות בהקשר הסוציאלי שהם היו בו ושהם נמצאים בו עכשיו. הבנות לכן יכולות לחשוב על ההיסטוריה והמקום שלהן בתוך זה, הן יכולות לייצר ולחדש את החיים שלהן. לא בדרך של לשכוח העבר, אך בדרך של לשלב לתוך החיים את ההווה והעתיד. אתם יכולים לראות את הכיוונים שהבנות הלכו בהם
Intercultural Art Education at www.maptales.com
"יחד עם השנה הזאת של יום השנה ה20 של סוף מלחמה הקרה ונפילת המסל ברזל (יוני 1989 בגבול בין אוסטריה והונגריה) אנחנו מכירים במגוון יצירתי של אירופה המרכזית של היום ( של החיים היוהודיים הצעיריים בוינה, זרם חדש של אומנים מבלקן, חיים בוינה של מהגרים ממדיונות הקומוניסטות של העבר) בקו המקביל ל"וינה 1900". מרכז האירופה של היום מהווה את ההדהוד התרבותי היצירתי דו-עכרכיות מסביב ל1900". שגריר אמיל בריקס
הסדנאות הבאות היו לשבח ולהבעה של רק זה. בית ספר לאודר חב"ד התאחד עם קולצי פרנץ פיוגימנזיום ובית ספר ישומי בבודפשט. הם שלושה בתי הספר המיעוטיים, בית ספר הונגרי ברומניה, בית ספר מיוחד לאומנויות בבודפשט וכמובן בית ספר היהודי. דרך הקשר הזה והעבודה המשותפת הם לומדים להבין אחד את השני בדרכים מעמיקות. מושגי התרבות, הכללה והחרגה, מסורת, דת, פוליטיקה, מין, לאמנות, ציבור קושרו לעבודה על רמה הרגשית והתת-הכרתית וכך אנחנו פיתחנו את השפה החדשה הזאת של האומנות.
סדנת איור
בסדנא הזאות הסטודנטיות התאחדו לשם פיתוח התכונות שהן העצם ההבעה של הערכים שלהן. זה הראה שלמרות שהאינטרסים שלהן הם שונים, כאשר אתה שם הכח ביחד האינטרסים או הערכים המשותפים יוצרים את התכונה שזה לא רגיל עד כמה אפשר ללמוד ממנה. לעיתים קרובות אנחנו בתור בני נוער רוצים ללמוד אחד מהשני ולכן אנחנו רואים את בני הנוער כל כך קרובים, מעריצים את הבגדים או אטריבוטים אחרים שלהם. אז מה שרצינו לעשות בסדנא הזאת זה להתמקד בהם עמצם, בגופן ובהבעות האומנתיות שלהן. זה אולי יכול להיות קל לבני נוער להיות פתוחים אחד לשני בקבוצות הקטנות שלהם, אך זה הרבה יותר קשה לאלה שלא מכירים, מפני שהם כל כך פגיעים. ובכן אומנות והבעה יצירתית יוצרים חלל בטוח בשבילנו לפתוח במשהו כה רגיש כמו הערכים שלנו. ברגע שזה נפתח, יש כל כך הרבה מה ללמוד מאחד שהוא זר. כל זה בגלל שהתרבות היא פחות מכוונת כלפי עצמה, היא מחוץ לשם, אך היא באה מבפנים.לא היה חשוב כמה אנשים הם יותר טובים בעיטור מאחרים, זה לא היה הפוקוס, זה היה על לחלוק בצורה מעמיקה אחד עם השני. הם למדו ביחד ברמות רב-גווניות בלי אפילו לדעת שהם מגיעים לרמות האלו. התקשורת בינהם הייתה ברמות כפולות אפילו על ידי לימוד עברית והונגרית אחד עם השני בין התרגילים. בכל דרך, באמצעות הסרט והאיור תכונות מצאו דמיונות והבדלים של אחד עם השני.
סדנת וידאו
בנים ובנות השתתפו בסדנאות נפרדות עם עמיתיהם ההונגרים. ביחד הם לקחו חלק בתרגילים אשר נתנו להם הזדמנות להכיר אחד את השני, את הערכים והמסורת שלהם. מה שהתפתח היה סרט בית הספר, מועדון השפה, תצוגת אופנה, הסטוריה, גאוגרפיה, מתמטיקה, עדתי, תקשורת, כיתת מצגות, סדנת ריפוי וקשר. במקום להתרכז בתוצאות סופיות של הפרויקט וידאו הנקי, אנחנו הנחנו לסטודנטים להוביל אותנו כאשר הדרכנו אותם בתרגילים, על מנת שכולנו נתחנך ברמות שונות.
יצירתיות פותחת את מציאויות החבויות ומחזקת את התהליך הלמידה.
זה לא המורה הנוסף, אשר השתתף באחת הסדנאות אמר, אם אתם עושים את הדברים האחרים עליכם לקחת את השיעורים באומנות. אלה זה החלק האינטגרלי ממה שהם לומדים. המפתח הוא לראות את זה בצורה אינטגרלית.
הפרויקט הזה רחוק מהדימוי של בנאדם רגיל שהיה מתאר אותו לעצמו כפעילות לשם הנאה הנוספת. הפרויקט הזה איפשר לבני נוער אשר נתונים בצורה מסורתית לצורת הלמידה הכוללת את כל המקצעות של הכיתה הרגילה, להפוך ליוצרים של עצמם ולכן זה היה מכריע לעומק הלמידה שלהם. בלאפשר לחניכים שלנו להיות סנגורים לשינוי, הם תקשרו זה עם זה בדרכים שונות של אומנות, היו מחזקים ועוסקים בהבעות אישיות כלפי רב-תרבותיות. הדבר הזה משתרע לעבר הגיוון, הנזילות השפה, סובלנות תרבותית, מורשת, זהות עצמית ודו-שיח בין התרבותי. בתהליך הזה המשתתפים למדו את הכוח של האומנות להשפיע על התפיסות ולהביע דעות, להבין את הקהילה שהם שייכים לה, את הקהילות האחרות והחיבורים הפנימיים שלהם, כך גם לזהות סטאראוטיפים ולגלות נקודות מבט אלטרנטיביות על מנת להעריך ולקבל אחד את השני. אנחנו מסמיכים את הסטודנטים שלנו לעדכן ולהשפיע באופן הדרגתי על מדיניות האומנות והחינוך ברמות מקומיות ובינלאומיות. חוסר הפרויקטים אשר דוגלים בגיוונוים יכול ליצור סטאראוטיפים וחוסר מידה שיכולים לגרום לאדישות משמעותית ודעות קדומים בין הקהילות, זה בתנאי כמו שראינו לאורך ההיסטוריה שחוזרת על עצמה עוד ועוד הוליד מלחמות. לסיכום אומנות חושפת ומקשרת מעבר לתוכנית לימודים כך שקישוריות גומלין של היסטוריה, מתמטיקה, מדע, שפות, ציבור, גואגרפיה, דת ורוחניות יכולים להיות מגושרים אשר מביאה לפתיחות לרעיונות חדשים. כאן באותה תקופה ציבור של האנשים הפתוחים לרעיונות חדשים משבחים את המגוונים והאנושיות במלואו.
הסדנאות מסוג זה נפתחו במספר רב של עיירות וערים מעבר למרכז אירופה ודרום-מזרח אירופה בשיטוף הפעולה עם שותפים שונים. בלעשות את זה לא הייתה כוונה לעורר ולנהל פתרון מוסדי לבעיות הנוער בנושאים של הפנאי, אירגון וקידום היצירתיות שלהם. הנוער הודרך לעורר את החופש שלהם, בכל זאת בדרך בחירה הנבונה ואחריות. סדרות של שש סדנאות נוהלו במסגרת של סדנת ציור וצילום והתוצאות שלהן ניתן לראות בתערוכה הזאת.
הקשר העכשויי
קבלה של הזהות האישית היא בדבר קבלה העצמית עם כל המורכבות. בנים ובנות של בית ספר לאודר חב"ד שיבחו את זה בשמחה! כל פרט הוא מיוחד וכך גם רגשות האישיים, נסיונות או פירושי המורשת, מנהגים או תרבות וכל זה בקבלה של המגוון העשיר של עצמם, כל אחד בכל רמה, יחד עם הקהילות ובין הקהילות האיחוד הזה ניתן למצוא באנושות.
תודעת המקום: היסטוריית האיצטדיון
"הטענה שהשטן הוא נדוש היא לא על השיעור אלא על היחס: אם פשע הגדול נובע מסיבה קטנה, יכולה להיות עוד תקווה להתגבר עליו". סוזן נוימן, השטן בעת האחרונה
איצטדיון לכדוררגל והקניון יכולים להראות מקומות סבירית ובלתי סבירים למקום האירוע של התערוכת האומנות של הסטודנטיות במחוז השני, אבל לאחר שתביטו בהסטוריה והדיקדוקיות שך הסיטואציה, תבינו עד כמה המקום והאירוע הם חשובים.
השטן נכון לטענה של חנה ארנדט הוא לא משהו שדומה למפלצת גדולה החיצונית, אלא הוא יכול להופיע מתוכינו, בלתי ידוע לנו, אם אנחנו לא עומדים על המשמר של הביצועים והמחשבות ההכי קטנים שיש להם השפעה כל כך גדולה על אחרים. אם יש אדישות ואנחנו לא מבינים את האלמנטים המשמעותיים כך השטן מופיע מתוך הבנליות שתמונה בנו. כמו שפילוסוף האנגלי אמר:" הדבר היחידי שנצרך לשם הנצחון (של השטן) הוא כאשר אנשים טובים לא עושים כלום". האיש המרושע שיכול להוציא מישהו להורג בבוקר ולאכול ארוחת ערב מורכבת מחמש מנות "מתורבתיות". הבנליות הזאת שגרמה לאיצטדיון להפוך לאתר שימוש לשם שורת המוות ההמונית בשביל חפי מפשע וביום למחרת להפוך בחזרה לאיצטדיוןכמשו שהיה אז. במהלך תקופת הנציונל-סוציאלית (1938-1945) האיצטדיון שומש למטרות צבאיות (כביתנים ותכנונים) וכנקודת ריכוז לאזרחים היהודיים לפני שהם נשלחו לבוכנוועלד. בין ספטמבר 11 ו13, 1939, אחרי התקפת הפולין, שם התאספו במעצר מעבר לאלף יהודים שנולדו בפולין ולעת וינאיים בהסתמך על פקודה של רינהרד הידריך. הם היו בפרוזדורים של מחלקה "ב" כלואים מתחת לבימות הצופים. ב30 לספטמבר, יותר מ1000 כלואים נשלחו למחנה הריכוז בוכנוועלד. ביום למחרת המקום חזר לשימוש בתור איצטדיון לכדורגל. 70 גברים השתחררו בין 1940 לבין 1945, שאר האמשים נרצחו במחנות.
התערוכה היא החלק המוחשי של תוצאות הסדנאות. אתם בנוסף יכולים לבקר סדנאות אומנות און ליין ב-
Intercultural Art Education at www.maptales.com
זה יעזור ליצור קהילות און ליין על ידי לאפשר לסטודנטים ליצור סיפורים שיכולים לאחד אותנו ביחד מסביב לתחומים תמטיים. החיבור שימשיך ליצור ולתאר מחדש את החלל הסוציאלי. יתר על כן, אנחנו מתכוננים להערוך את סדנאות האומנות וחינוך בתערוכה בניו יורק. אנחנו עובדים על אתר האינטרנט, למידע נוסף תוכלו לפנות אל
jessicekennedywhite[at]gmail.com
סיוע הסופק
הרבה אנשים תמכו וסיועו לשים את חלקי הפרוייקט ביחד: יוצרי המדיניות, אומנים, מנהלי אומנות, פסיכוליגי ילדים, מורים, מחנכים, מנהלי בתי הספר ומנהלי המוזאונים. אני פשוט לא יכולתי לרשום את כל מי שהכרתי במהלך הפרויקט הזה, בכל זאת אני יכולה לעבור על כמה שבאופן קבוע היו איתנו לאורך התהליך השלם.
התמיכה בנוגע למקורות האומנות,מקומות המפגש וקונצפטים אשר היו מסופקים על ידי קונסטהלה וינאי
Kunstvermittlung at www.kunsthallewien.at,
מוזאון לאומנות העכשיוית וינה
www.mumok.at
וקריסטיאן בופורט-ספוטין מהמוזאון להסטוריה ואומנות
www.khm.at
בשיתוף עם יוליה נובק וברברה טרפטוב מאירגון וינה ליט ארטס
Schools at www.viennalit.at
המרכז למניעת אלימות בקרבי בני הנוער
(http://www.gewaltpraevention.or.at)
יעוץ לגבי פטירת קונפליקטים והבנה בין-דתית ובמיוחד מרטין מוסיל, אבה ויסברג-מוסיל וקלאודיה פרוטשר.
מיכאל וימר, מנהל
Wimmer at www.educult.at
על התמיכה התובנית בתחומי החינוך והאומנות אדוקולט
www.educult.at
שטדטשולרט
www.stadtschulrat.at
מאושר על ידי דר. סוזן ברנדשטיידל מנהלת הבית הספר, ועד מנהלי החינוך וינה, משרד ממשלתי לחינוך ותרבות. שנה שלהדיאלוג הבין-תרבותי 2008 (יחד עם פרויקט מתנהל ל2009)
פרופ. דר. טוני ריינלט
Toni Reinelt at homepage.univie.ac.at
פרופ. דר. גיסלה גרבר, מכון למדעי ההשכלה, יעוץ לתורת חינוך
קבוצת ארסטה ומרכז הבין-תרבותי לעידוד המקיף ותמיכת התוכנית
הידי מימן על האמונה בשלום
www.mon-art.eu
מילי סיגל על המיומנויות האירגון המצוינות וידע של יחסי ציבור
קטי בינס על הציומנויות העיתונאיות
www.ethermagazine.at
אוליבר מקלוט על עיצוב הגרפי המבריק והתקנות
www.maklott.com
דלפין מאיי על המיומניות המולטי קישרוניות באומנות, יצירה ועיצוב תפיסתי
דניאל שקד ואפרים מוסקוביץ על הצילומים הרבגוניים שלהם
www.danielshaked.com
רגינה קפדר על האומנות בעלת התובנה ועליזה
www.reginekafeder.info
ניימן ואבה באוור על הסובלנות המקיפה ו מומנות הכשירות הבין-תרבותית
www.educult.at
טימור טיצה וקספר קוך על הסיוע אומנותי מצויין
סילביה מיכאו-רייטר על המנהיגות נפלאה וטוב לב יציבה לאורך כל הדרך
דומיניקה שטאמפף על הריכוז ותובנה
ולטר שורן על התקשורת ממצה
ואלפגנג ויסהידר על הטוב לב וחכמה
חנה לנדסמן מנהלת חינוך שלהמוזאון היהודי על החוכמה המעשית בהתפתחות החומר החינוכי
רבי פאול חיים איזנברג, הרב הראשי של הקהילה היהודית שח וינה בשל ההגישה ההומוריסטית-רצינית כלפי הלימודי היהדות.
www.ikg-wien.at
פיליפ וואסיבאוור בשל התבנית המיומנת לשמירת מסמכים באון ליין
page.team at www.maptales.com
טום וייט על החכמה המעשית, יאו וקריסטין וייט על התמיכה ותידרוך מלבלבים
תמיכת אירמגרד בבה בקולטורקונטק אוסטריה על האמונה בפרויקט זה והתמיכה הכספית בדרך האירגון.
יהודה לאו וקטרינה שפייגל על המיומנויות התרגום המצפוניות
רוג"רו וירגיליס על ההדרכה המנוסה עם הנוער בסדנת חינוך הויאו
איך להיות מעורבים:
אתם יכולים להיות מעורבים בפרויקט זה במספר דרכים. בתור צעיר אתם יכולים לעסוק בלארגן, להנהיג, לתכנן,לעודד, להשתתף, לרכז ולהיות בקשר. בוינה עצמה יש מספר אירגונים רשומים מטה אשר פתוחים גם לסטודנטים וגם למורים. למטה רשימה של האירגונים הלאומיים ובינלאומיים. לשם מידע נוסף אנא צרו קשר:
קולטורקונטקט אוסטריה
אוניברסיטתשטרסה 5
1010 וינה
טל +43 1 523 87 65-0
פקס +43 1 523 87 65-20
מייל office[at]kulturkontakt.or.at
ZVR 617 182 667
www.kulturkontakt.or.at
מרכז בינ-תרבותי – סוכנות אוסטרי "נוער בפעולה"
לינדנגסה 41, מספר 10
1070 וינה
:טל 43/1/586 75 44
מייל: jugendinaktion[at]iz.or.at
www.jugendinaktion.at
דר. מיכאל וימר
אדוקולט
www.educult.at
מכון למדיניות תרבותית וניהול תרבותי
אוסטריה 20 27 31 522 1 43 +
YEEFF
אינגה פפאפרוט
האוזהשטרסה 101115 29 ברלין
24045210 30 49
www.raa-berlin.de
מזכירות הצ"רטר כדור הארץ
מרכז צ"רטר כדור הארץ לחינוך לשם התפתחות בר-קימא
UPEACE אוניברסיטת שלום
ת.ד. 6100 138
סן חוסה
קוסטה ריקה
טל: 9060-2205 506
פקס: 1929-2249 506
מייל לחקירותכלליות:
info[at]earthcharter.org
ההודעות הקשורות בבני הנוער יושלחו:
youth-coordinator[at]earthcharter.org
How you can participate at www.earthcharterinaction.org
www.jewishyouth.ca
www.youthlink.org
List of Jewish youth organizations at wikipedia.org
רשת נוער חב"ד
8700 בתהורסט סטרית יוניט 5 טורנהיל
ON L4J 9J8
קנדה
about conflict, the accused and accuser and victim mentality.
